ערטול ואח' נ' בני חזון השקעות בע"מ ואח'

פסק דין

לפני בקשה שהגישו הנתבעים 2-5 למחיקת כתב התביעה, בטענה כי התובעים אינם מקיימים אחר צו גילוי המסמכים שניתן ביום 9.7.09.

בתגובה לבקשה, הגישו התובעים מספר בקשות להארכת מועד לקיום הצו. בקשות אלו נענו, והמועד הוארך בהתאם. בקשתם האחרונה של התובעים להארכת המועד לקיום הצו הוגשה ביום 1.8.2011 ונדחתה בהחלטה מיום 2.8.2011 מהנימוקים שפורטו באותה החלטה.

תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מסמיכה את בית המשפט למחוק כתב טענות של בעל דין אם הוא אינו מקיים צו גילוי מסמכים, צו להשיב על שאלון או צו למתן פרטים נוספים שניתן בעניינו. מחיקת כתב טענות עקב מחדל לציית במועד לצו כאמור היא סנקציה חריפה, ובית המשפט נזהר מלנקוט אותה כדבר שבשגרה. אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות (ראו י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בעמ' 435-436). הכלל הוא "שמחיקת כתב הגנה – בשל אופייה הדראסטי – בית המשפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע, שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו".

יחד עם זאת, אם נוכח בית המשפט, כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזול בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך (ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ פ"ד נו(4) 817, בעמ' 823; ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי פ"ד מו(3) 793, בעמ' 800).

בענייננו, התנהלותם של התובעים, כפי שיתואר להלן, מהווה זלזול בוטה בהחלטות בית המשפט, במועדים שנקבעו על ידו וכן מהווה פגיעה חמורה בנתבעים ובזכותם להתגונן כראוי וללא עינוי דין. התנהלות זו של התובעים מצדיקה במקרה דנן מחיקת כתב התביעה וחיובם בהוצאות משפט. להלן אפרט את עמדתי.

צו גילוי המסמכים ניתן ביום 9.7.09 לקיום תוך 30 יום מאותו מועד. הצו ניתן במסגרת ישיבת קדם המשפט בה נכח ב"כ התובעים. בהחלטה שניתנה באותו מעמד קבעתי את התיק לישיבת קדם משפט נוספת ליום 6.12.09. ישיבה זו נדחתה פעמיים לבקשת התובעים ליום 26.10.2010. לישיבה זו התייצבו ב"כ הצדדים מבלי שהיה להם מושג לגבי ההליכים שהתנהלו עד אותו מועד, ומבלי שמי מהם קיים אחר צו גילוי המסמכים שניתן כשנה ושלושה חודשים קודם לכן. בשל מחדליהם של הצדדים ניתנה החלטה בה קבעתי, כי "בעצם אנו נמצאים באותו מצב שבו היינו לפני שנה וחצי.... מצב זה אינו מתקבל על הדעת. יש בו כדי לגרום לבזבוז זמן מיותר והתמשכות ההליך בתיק זה באופן לא סביר, והדבר גורם נזק הן למערכת בתי המשפט והן לציבור המתדיינים".

בנסיבות אלו, ועל אף שהיה מקום למחיקת כתב התביעה כבר אז, הארכתי את המועד להשלמת ההליכים המקדמיים מטעם הצדדים ב- 30 ימים מאותו מועד, וחייבתי את הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה. כמו כן, הוריתי במסגרת אותה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

מטעמים שונים התלויים בהם, הגישו התובעים שלוש בקשות להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. בסופו של יום, הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית ביום 7.3.2011, כשישה חודשים מתאריך מתן החלטה המורה על כך.

ביום 16.5.2011, כשנתיים לאחר מתן צו גילוי המסמכים, התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת במהלכה התברר, כי התובעים טרם קיימו את הצו. בשל מחדל זה ניתנה על ידי החלטה הקובעת:

"בנסיבות אלו ומאחר משהתובעים לא קיימו אחר ההליכים המקדמיים ולאור פרק הזמן הרב שעמד לרשותם כדי לעשות כן, היה מקום למחיקת התביעה. יחד עם זאת לא אנקוט בצעד דרסטי זה ואסתפק בחיוב בהוצאות".

בהתאם לכך, הארכתי את המועד לקיום צו גילוי המסמכים מטעם התובעים ב- 14 ימים מאותו מועד, וחייבתי אותם בהוצאות לטובת הנתבעים בסכום של 2,000 ₪.

המועד המוארך חלף והתובעים לא קיימו אחר הצו לגילוי מסמכים. רק ביום 5.7.2011, כחודש לאחר חלוף המועד המוארך, הוגשה על ידי התובעים "בקשה להארכת מועד אחרונה" להגשת תצהיר גילוי מסמכים בה הם עתרו להארכת המועד עד 10.7.2011. בקשה זו אושרה על ידי בהחלטה שניתנה באותו יום.

המועד שוב חלף והתובעים שוב לא קיימו את הצו. בשל כך, הגישו הנתבעים ביום 11.7.2011 בקשה למחיקת כתת התביעה, אשר הועברה לתגובת התובעים. בעקבות הגשת הבקשה, הגישו התובעים ביום 24.7.2011 בקשה נוספת להארכת מועד לקיום הצו עד 28.7.2011. בקשה זו אף היא כובדה על ידי בהחלטה שניתנה באותו יום בו היא הוגשה.

המועד חלף, התובעים לא קיימו אחר הצו ובשל כך הגישו הנתבעים בקשה נוספת למחיקת כתב התביעה. בעקבות בקשה זו, הגישו התובעים בקשה נוספת להארכת מועד לקיום הצו עד 3.8.2011. בקשה זו של התובעים להארכת מועד נדחתה בהחלטה מיום 2.8.2011 מהנימוקים המפורטים בה.

כפי שניתן להיווכח מכל המפורט לעיל, התובעים עשו ועושים כל שביכולתם כדי למשוך את ההליכים בתיק זה, והתנהגותם מלמדת על עזות מצח וזלזול בוטה בהחלטות בית המשפט, במועדים שנקבעו על ידו ובחובתם כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד. צו גילוי המסמכים ניתן ביום 9.7.09, דהיינו לפני יותר משנתיים והתובעים לא ראו לנכון עד היום לקיים אותו. על אף שבית המשפט התרה בתובעים באשר לאופן התנהלותם ועל אף שציין בהחלטות הקודמות כי מחדליהם מצדיקים מחיקת כתב התביעה וכי לא יינתנו אורכות נוספות, המשיכו התובעים בזלזול הבוטה שהפגינו כלפי בית המשפט והצד שכנגד ועד היום לא קיימו אחר צו גילוי המסמכים.

זאת ועוד, בתקופה מיום 5.7.2011 הגישו התובעים ארבע בקשות להארכת מועד כאשר בכותרת כל אחת מהן הם דאגו לציין, כי מדובר בבקשה נוספת ואחרונה להארכת מועד. הטעם לכך הוא שהתובעים עצמם הבינו כי התנהלותם חצתה את גבולות הטעם הטוב, וכי הם חייבים לקיים את הצו לאלתר. בעקבות החלטות אלו ניתנה על ידי אורכה לקיום הצו עד 28.7.2011 וציינתי שלא תינתן אורכה נוספת. אף על פי כן ועל אף המחדלים הרבים שרבצו לחובתם, התובעים לא קיימו אחר הצו, ולא הגישו בקשה להארכת מועד מיוזמתם. רק בעקבות הגשת בקשה נוספת מטעם הנתבעים למחיקת כתב התביעה נזכרו התובעים להגיש בקשה נוספת, רביעית או חמישית במספר, להארכת מועד. בקשה זו, כאמור, נדחתה בשל התנהלותם של התובעים כמתואר לעיל.

לאור כל המפורט לעיל, ולאור הזלזול הבוטה שהפגינו התובעים וממשכים להפגין כלפי בית המשפט, החלטותיו וכלפי הצד שכנגד, יש מקום למחיקת כתב התביעה. יש לציין כי מחיקת כתב התביעה הינה סנקציה פחות חמורה ממחיקת כתב הגנה, שכן מחיקת כתב התביעה אינה חוסמת את דלתותיו של בית המשפט מפני התובעים והם עדיין יכולים להגיש את תביעתם מחדש, אם כי הם ייאלצו להמתין בתור ולשלם אגרה מחדש. "מחיר" זה שייאלצו התובעים לשלם הינו ו "מחיר" סביר, ראוי ומתבקש בנסיבות שתוארו.

אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת כתב התביעה.

התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעים 1-8 יחד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪.